מאז שהפכתי להיות עצמאי לפני 6 או 7 שנים (איך הזמן רץ כשעצמאים...), הגעתי למסקנה שאני יכול עכשיו לעשות כל מיני דברים שתמיד רציתי ולא היה לי זמן בתור שכיר. אחד מהדברים האלה היה להתנדב למשטרת התנועה. חלק מהאנשים שאני מכיר הרימו גבה (מה, אתה מחפש לדפוק נהגים?...) וחלק פירגנו (תגיד, תפסו אותי לא חגור, הילדים לא חגורים ואני עם טלפון ביד אחת ולעפה ביד השנייה, יש איזה דרך שאתה יכול לבטל לי את זה?...)
לפני שבוע תפסתי נהג בעיר כשהוא נוהג ביד אחת ומשתמש באייפון שלו ביד השנייה. לא הייתי מספיק קרוב אליו כדי לדעת אם זה אייפון 4 או "רק" 3, אבל הייתי מספיק קרוב כדי לדעת שזה מוצר של אפל. הוא היה כל כך עסוק במכשיר תוך כדי נהיגה שהוא אפילו לא ראה את הניידת צמודה לו לדלת, עד שכרזנו לו לעצור בצד הדרך.
גיליתי שנהגים שנעצרים מתחלקים לשתי קבוצות - יש את אלה שיודעים שהם הולכים לחטוף, אז הם יושבים בשקט באוטו וממתינים עד שהשוטר יגיע אליהם. הקבוצה השנייה היא הנהגים ש"יוצאים להתקפה" - הם יוצאים מהאוטו ומיד מתחילים "מה עשיתי?! מה קרה?! הרגתי מישהו?!"...
כמובן שבקבוצה זו יש גם תת-ז'אנר של אלה שמיד מתחילים להתנצל ולהתבכיין ולהתחנן ולספר לך כל מיני מעשיות. הנהג הזה היה מהקבוצה האחרונה. "אני בדיוק מגיע מהעיריה. אשתי עזבה אותי ואין לי כסף ואני הייתי עכשיו בעיריה כי ביקשתי הנחה לחוגים של הבן שלי, אני מבקש, תעשו לי טובה, אין לי כסף, אתם לא מבינים באיזה סרט אני חי, זה היום הכי שחור בחיים שלי"...
הסתכלתי על הנהג. הוא נראה איפה שהוא באמצע שנות ה-30 שלו. הוא לבש חולצה מנדפת זיעה של אדידס (בין 150 ל-200 ש"ח לפחות), מכנסי ריצה של נייקי (מעל 100 ש"ח לפחות) נעל קרוקס חדשות (נגיד 300 ש"ח) וכמובן היה לו אייפון (בפעם האחרונה שהציעו לי אייפון דיברו על 200 ש"ח שיחות בחודש לפחות). בקיצור, או שהבחור קיבל את כל הדברים האלה בתור מתנת פרידה מאשתו, או שהוא לא יודע לדחות סיפוקים, או שהוא לא יודע לעשות תיעדוף של ההוצאות שלו, או שהוא פשוט משקר.
אני בחרתי את האפשרות האחרונה. ההגנה הכי טובה היא התבכיינות. מצטער, עלי זה לא עובד. אם אין לך כסף, אל תעשה עבירות תנועה שעליהם אתה עלול לשלם 1000 ש"ח (אגב, גם אם אתה נוחי דנקנר מומלץ לא לעשות עבירות תנועה, אבל אם אתה חי כמו דנקנר אתה יכול לרשום צ'ק ולשכוח מזה...)
השותף שלי בחר ללכת לקראת ה"מסכן". הוא גילה שהוא נוהג ללא רשיון רכב בתוקף ("אשתי לא עונה לטלפונים שלי, ובטח היא קיבלה את הרשיונות ולא חידשה...") ונתן לו דו"ח אזהרה. עכשיו הוא בטח הלך לקנות לעצמו משהו ב-1000 ש"ח האלה שהוא חסך...
לפני שבוע תפסתי נהג בעיר כשהוא נוהג ביד אחת ומשתמש באייפון שלו ביד השנייה. לא הייתי מספיק קרוב אליו כדי לדעת אם זה אייפון 4 או "רק" 3, אבל הייתי מספיק קרוב כדי לדעת שזה מוצר של אפל. הוא היה כל כך עסוק במכשיר תוך כדי נהיגה שהוא אפילו לא ראה את הניידת צמודה לו לדלת, עד שכרזנו לו לעצור בצד הדרך.
גיליתי שנהגים שנעצרים מתחלקים לשתי קבוצות - יש את אלה שיודעים שהם הולכים לחטוף, אז הם יושבים בשקט באוטו וממתינים עד שהשוטר יגיע אליהם. הקבוצה השנייה היא הנהגים ש"יוצאים להתקפה" - הם יוצאים מהאוטו ומיד מתחילים "מה עשיתי?! מה קרה?! הרגתי מישהו?!"...
כמובן שבקבוצה זו יש גם תת-ז'אנר של אלה שמיד מתחילים להתנצל ולהתבכיין ולהתחנן ולספר לך כל מיני מעשיות. הנהג הזה היה מהקבוצה האחרונה. "אני בדיוק מגיע מהעיריה. אשתי עזבה אותי ואין לי כסף ואני הייתי עכשיו בעיריה כי ביקשתי הנחה לחוגים של הבן שלי, אני מבקש, תעשו לי טובה, אין לי כסף, אתם לא מבינים באיזה סרט אני חי, זה היום הכי שחור בחיים שלי"...
הסתכלתי על הנהג. הוא נראה איפה שהוא באמצע שנות ה-30 שלו. הוא לבש חולצה מנדפת זיעה של אדידס (בין 150 ל-200 ש"ח לפחות), מכנסי ריצה של נייקי (מעל 100 ש"ח לפחות) נעל קרוקס חדשות (נגיד 300 ש"ח) וכמובן היה לו אייפון (בפעם האחרונה שהציעו לי אייפון דיברו על 200 ש"ח שיחות בחודש לפחות). בקיצור, או שהבחור קיבל את כל הדברים האלה בתור מתנת פרידה מאשתו, או שהוא לא יודע לדחות סיפוקים, או שהוא לא יודע לעשות תיעדוף של ההוצאות שלו, או שהוא פשוט משקר.
אני בחרתי את האפשרות האחרונה. ההגנה הכי טובה היא התבכיינות. מצטער, עלי זה לא עובד. אם אין לך כסף, אל תעשה עבירות תנועה שעליהם אתה עלול לשלם 1000 ש"ח (אגב, גם אם אתה נוחי דנקנר מומלץ לא לעשות עבירות תנועה, אבל אם אתה חי כמו דנקנר אתה יכול לרשום צ'ק ולשכוח מזה...)
השותף שלי בחר ללכת לקראת ה"מסכן". הוא גילה שהוא נוהג ללא רשיון רכב בתוקף ("אשתי לא עונה לטלפונים שלי, ובטח היא קיבלה את הרשיונות ולא חידשה...") ונתן לו דו"ח אזהרה. עכשיו הוא בטח הלך לקנות לעצמו משהו ב-1000 ש"ח האלה שהוא חסך...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה