השבוע המדינה חוגגת את "שבוע הספר", או יותר נכון - החנויות מלאות במבצעים מטורפים על ספרים שאיש אינו רוצה לקרוא, אבל הם נמכרים בכל זאת כי מישהו בסטימצקי/צומת ספרים חשב שהעם יעדיף לקחת 4 ספרים ב-100 במקום לשלם קרוב ל-100 ש"ח על ספר אחד שאתה באמת רוצה. וכולם מבכים את גסיסת הענף ומות הספר ושחיטת הסופרים והריגת המו"לים, במקום לחגוג את העובדה שאנשים עדיין קונים ספרים...
שבוע הספר הוא עוד הזדמנות לדפדף בעמודי הכרומו של ספרי בישול מעוצבים. יש לנו בבית ספרי בישול מהדור הקודם, אלה שנתנו לך עמודים על גבי עמודים של מתכונים בלי אף תמונה אחת לרפואה. היום ספרי הבישול נראים כמו Coffee Table Books, ספרים שמאדירים את היכולת הטכנית של הצלם ומהנים לדיפדוף כמו חוברת של נשיונל ג'יואגרפיק. כי הרי ברור שגם אם תעשה את המתכון בדיוק לפי מה שכתוב, ותמדוד כל כפית זעפרן ותבזוק כל קורט מלח ותקפיץ ותאדה ותבשל בדיוק כמו שההוראות מחייבות, המנה שלך לעולם לא תיראה טוב כל כך כמו בספר.
גיסתי היקרה היא בשלנית נהדרת. אחד החלומות שלה הוא להוציא ספר בישול עם צילומים של איך המנות ניראות באמת כשאתה עושה אותן בבית, ולא באיזה וילה בטוסקנה עם צלם המזון הכי נחשב בעולם.
יש אצלנו ספרי בישול שנפתחים אוטומטית על העמודים שכוללים את המתכונים שתמיד מנצחים. מפעם לפעם אנחנו מדללים את ערימת ספרי הבישול ומעיפים את אלה שמעולם לא פתחנו או את אלה שלא עשו לנו את זה, ומשאירים על המדף רק את אלה שמביאים לנו נחת. בזמן האחרון גילינו את בלוגי האוכל - ההמצאה ששידרגה את השיעמום של ספרי הבישול הפלצניים למתכון קצר עם הקדמה ארוכה ומשעשעת המלווה בדרך כלל בתמונות ביתיות של "איך עושים את זה באמת".
ולמה כל ההקדמה הזאת? טוב ששאלתם. לפני כמה זמן מצאתי אתר שנקרא Pinterest שהוא בעצם אוסף עצום של תמונות מכל מיני מקומות באינטרנט שאנשים פשוט שמו בהם "סיכה" כמו לוח שעם וירטואלי ענק. ראית משהו מעניין? שים בו סיכה ותשתף. בתחום האוכל אפשר לעבור על אלפי תמונות מדהימות של מנות מכל הסוגים וגם לקבל את המתכון בקליק קצר.
מצאתי שם את התמונה הזאת, מתוך האתר של Nigella Lawson, גורואית בישול בריטית:
נראה כל כך מגרה שמייד התחלתי לרייר. דמיינתי את זה על שולחן השבת. אז ממחשבה למעשה, החלטתי לעשות את זה לשבת האחרונה. מתכון קלי קלות. רק מה, אצל גברת נייג'לה, גרידת התפוז יוצאת פיקס ומתפזרת בצורה מושלמת מעל הנתחים המסודרים כמו מסדר כנפיים בחצרים, ואצלי היא נראתה כמו עיסה כתומה. ואיך מפזרים עיסה? ניסיתי "להפליק" אותה על העוף עם קצות האצבעות, בגלל שהיא פשוט נדבקה שם.... התוצאה לפניכם:
אני בטוח שזה לא היה קורה לנייג'לה לאוסון...
לא התייאשתי. המשכתי בהכנות והתוצאה היתה לא פחות ממחמאות עד ברכת המזון. התבנית שלי נראתה קצת אחרת מזאת שבאינטרנט, אבל היא לא היתה רחוקה ממנה:
בקיצור, אם גיסתי היקרה קוראת שורות אלה, יש עוד תקווה (גם לבלוג שלי וגם לעתיד הבישול הביתי). אולי יום אחד נאחד כוחות ונפיק את ספר הבישול שהיא חולמת עליו...
שבוע הספר הוא עוד הזדמנות לדפדף בעמודי הכרומו של ספרי בישול מעוצבים. יש לנו בבית ספרי בישול מהדור הקודם, אלה שנתנו לך עמודים על גבי עמודים של מתכונים בלי אף תמונה אחת לרפואה. היום ספרי הבישול נראים כמו Coffee Table Books, ספרים שמאדירים את היכולת הטכנית של הצלם ומהנים לדיפדוף כמו חוברת של נשיונל ג'יואגרפיק. כי הרי ברור שגם אם תעשה את המתכון בדיוק לפי מה שכתוב, ותמדוד כל כפית זעפרן ותבזוק כל קורט מלח ותקפיץ ותאדה ותבשל בדיוק כמו שההוראות מחייבות, המנה שלך לעולם לא תיראה טוב כל כך כמו בספר.
גיסתי היקרה היא בשלנית נהדרת. אחד החלומות שלה הוא להוציא ספר בישול עם צילומים של איך המנות ניראות באמת כשאתה עושה אותן בבית, ולא באיזה וילה בטוסקנה עם צלם המזון הכי נחשב בעולם.
יש אצלנו ספרי בישול שנפתחים אוטומטית על העמודים שכוללים את המתכונים שתמיד מנצחים. מפעם לפעם אנחנו מדללים את ערימת ספרי הבישול ומעיפים את אלה שמעולם לא פתחנו או את אלה שלא עשו לנו את זה, ומשאירים על המדף רק את אלה שמביאים לנו נחת. בזמן האחרון גילינו את בלוגי האוכל - ההמצאה ששידרגה את השיעמום של ספרי הבישול הפלצניים למתכון קצר עם הקדמה ארוכה ומשעשעת המלווה בדרך כלל בתמונות ביתיות של "איך עושים את זה באמת".
ולמה כל ההקדמה הזאת? טוב ששאלתם. לפני כמה זמן מצאתי אתר שנקרא Pinterest שהוא בעצם אוסף עצום של תמונות מכל מיני מקומות באינטרנט שאנשים פשוט שמו בהם "סיכה" כמו לוח שעם וירטואלי ענק. ראית משהו מעניין? שים בו סיכה ותשתף. בתחום האוכל אפשר לעבור על אלפי תמונות מדהימות של מנות מכל הסוגים וגם לקבל את המתכון בקליק קצר.
מצאתי שם את התמונה הזאת, מתוך האתר של Nigella Lawson, גורואית בישול בריטית:
נראה כל כך מגרה שמייד התחלתי לרייר. דמיינתי את זה על שולחן השבת. אז ממחשבה למעשה, החלטתי לעשות את זה לשבת האחרונה. מתכון קלי קלות. רק מה, אצל גברת נייג'לה, גרידת התפוז יוצאת פיקס ומתפזרת בצורה מושלמת מעל הנתחים המסודרים כמו מסדר כנפיים בחצרים, ואצלי היא נראתה כמו עיסה כתומה. ואיך מפזרים עיסה? ניסיתי "להפליק" אותה על העוף עם קצות האצבעות, בגלל שהיא פשוט נדבקה שם.... התוצאה לפניכם:
אני בטוח שזה לא היה קורה לנייג'לה לאוסון...
לא התייאשתי. המשכתי בהכנות והתוצאה היתה לא פחות ממחמאות עד ברכת המזון. התבנית שלי נראתה קצת אחרת מזאת שבאינטרנט, אבל היא לא היתה רחוקה ממנה:
בקיצור, אם גיסתי היקרה קוראת שורות אלה, יש עוד תקווה (גם לבלוג שלי וגם לעתיד הבישול הביתי). אולי יום אחד נאחד כוחות ונפיק את ספר הבישול שהיא חולמת עליו...
